כותב: אילן יבלברג |
רב אלוף לקראת סוף הראיון עם הרב המקובל רפאל מאמו, הוא מברר מה היה המקצוע האהוב על צלם "הד הקריות" בבית הספר. אחרי שהוא שומע את התשובה "אמנות", הוא מתחיל לברר איזה זרם, ומפליג בתיאורים על האקספרסיוניזם, שאותו הוא לא ממש אוהב, וגולש גם לאדריכלות, עומד על ההבדלים בין סוגי הבנייה, הבאוהאוס, בנייה ערבית, מודרנית.
מה שהרב יבקש הרב מאמו נולד ברחוב יוספטל בקרית אתא, לא הרחק מהמקום שבו ממוקמת כיום הישיבה שלו. בגיל 13 הוא עבר ללמוד בישיבת פורת יוסף בירושלים, אצל הרב בן ציון אבא שאול, אחד מגדולי הדור ביהדות החרדית. לפני כ-14 שנים הוא חוזר לקרית אתא, ולמרבה ההפתעה התגייס לצה"ל לתשעה חודשים. שיקולו העיקרי היה האווירה הציבורית, שראתה את החרדים כמי שלא תורמים למדינה. כמי שהאווירה הציבורית חשובה לו, התגייס. לפני כארבע שנים הוא פתח את ישיבת שערי יהודה בעיר, שם הוא מקבל כאלף איש בשבוע. בין הקהל שמגיע לראות את הרב, לא מעט צעירים וצעירות שמגדירים את עצמם כחילונים. אותם צעירים, חריגים משהו בקהל שבדרך כלל פוקד את ההילולות, באו להילולה השנייה שערך הרב ביום ראשון. מולם, ליד שולחן הכבוד, ישבו לצידו של הרב הח"כים דוד לוי, דוד אזולאי, משה כחלון ומיכאל גורלובסקי, ראש עיריית קרית אתא יעקוב פרץ, ראש עיריית קרית ים שמואל סיסו, ראש עיריית נהריה רון פרומר, ראש עיריית טירת כרמל אריה פרג'ון, ראש עיריית נצרת כילית מנחם אריאב, ראש עיריית חצור שאול כמיסהף ראש עיריית צפת ישי מימון, ראש עיריית מגדל העמק אלי ברדה, יו"ר ועד קרית חיים גיורא פישר, יו"ר ההסתדרות במרחב חיפה ברוך זלץ, מפקד מרחב חוף תנ"צ דוד סיסו, סגן מפקד המחוז הצפוני תנ"צ יהודה סלומון, מפקד משמר הגבול תנ"צ ראובן אריאוב ופוליטיקאים מקומיים רבים. אולם ללא ספק, את ההצגה גנב ראש עיריית קרית ביאליק רפי ורהטים, נציגה הרשמי של מפלגת שינוי, שאף פצח בזמר לצידו של הרב. הנוכחות המוגברת של הפוליטיקאים הצביעה על כוחו של הרב ההולך ומתחזק גם בפוליטיקה, בפרט המקומית. הכוח הזה, מתברר, מצליח לגעת גם בתושבים רבים מהצפון, לא רק בקריות. למשל, קבוצה של שבעה צעירים שהגיעו מטבריה, לאחר שהקשיבו לתוכנית של הרב ברדיו. "הלכתי לכמה רבנים, אבל יש משהו מיוחד ברב מאמו. הוא מקרין משהו. הוא רגוע. לא יצא לי לדבר עם אף רב כמו עם הרב מאמו. כל פעם שיש בעיה אני מגיע אליו, כבר כמעט שנתיים. לפני החתונה הייתי אצלו, אחרי החתונה הייתי אצלו, לפני שקניתי דירה באתי אליו. על כל דבר שצריך התייעצות אנחנו באים אליו להתייעץ", אומר אחד מהם, שמגדיר את עצמו כחילוני,"הרב אף פעם לא אומר, 'אם לא תעשה ככה, אז יראה לך ככה". אני לא שומר שבת, אבל אם הרב יבקש ממני לא לנוסע בשבת, אני לא אסע".
|
אינטרנט ואלוהים
למחרת מנסה הרב מאמו להתרחק עד כמה שניתן מהמושג ניסים. כמי שמגדיר את עצמו לרחשי לב הציבור, הוא אולי יודע שזה לא נשמע הכי טוב. "זו תחושב סובייקטיבית של אנשים ואני לא יכול להתייחס לתחושות סובייקטיביות", הוא אומר, "מובן שכל רב הוא לא אדם רגיל. הוא אדם רוחני, מעל לממוצע הכללי, והראייה שלו ממילא יותר רוחנית. אבל אם אנשים חושבים שבראייה שלי בעלת כוחות מיוחדים, זו המחשבה שלהם. אני לא רואה עצמי בדרגה שאני צריך להסכים או לא הסכים עם אנשים. זו זכותם של אנשים לחשוב מה שהם רוצים, אף אחד לא מינה אותי להחליט אם הם צודקים או לא. זה משהו מאוד אינדיווידואלי, ואף אחד לא צריך לחשוב אם זה נכון, וזה גם לא משנה. אין לזה שום משמעות".
ובכל זאת, אנשים מדברים על התגלות רוחנית, על דברים שאתה יודע לגביהם כשהם עומדים מולך.
"אני מעדיף לא לדבר על הדברים האלה. זו חוויה סובייקטיבית וצריך להשאיר את זה לאנשים. אני מצטער שאני לא יכול לתת לכם את התשובות שאתם מחפשים". על מה שהרב מאמו מעדיף לדבר זה על הקשר שלו עם הקהילה ועל התפקיד שהרב ממלא בקהילה. כראש חצר, הוא רואה עצמו כאב הרוחני של הקהילה שלו, כמי שאחראי עליהם. בדיוק כמו התפיסה שהגיעה מיהדות מזרח אירופה שעל פיה הרב הוא הרועה הרוחני של הקהילה היהודית, ומי שממלא את תפקיד הפסיכולוג, יועץ לענייני משפחה, רופא, מורה ובעצם הכל.שוב עולה השאלה איך מתחברים לרב צעירים וצירות שמגדירים עצמם כחילונים. חלק גדול מהצעירים החילונים שהיו בהילולה קרובים יותר למסורת מאשר לאתיאיזם. את התשובה אפשר למצוא, כנראה, ברב עצמו, ובגישה שהוא נוקט, נטולת איום וכפייה. "אני מאוד אשמח אם כל עם ישראל יחזור בתשובה", הוא אומר, "השאלה היא אם צריך לכפות על אנשים לחזור בתשובה. זה לא הוגן שתבוא למישהו ותגיד לו שאם הוא לא ישמור שבת הוא ימות, כפי שכתוב בתורה, 'מחלליה מות ימות', וזה אכן כתוב בתורה בפירוש. אבל למה שאדם שרגיל ללכת לים בשבת ולעשות על האש, למה שהוא יסגור את עצמו בשבת וילך לבית הכנסת? אבל אם אתה תעניק לאדם את החוויה הרוחנית, אז הוא יוכל להתחיל בהבנה והוא יוכל להתקרב לאט לאט".
ומהי אותה חוויה רוחנית?
"אדם קם בבוקר ורואה את המכונית והבית והאנשים שבקרבתו, זה מה שהוא רואה סביבו, זה מה שיש לו, וזה מה שהוא יודע שיש לו. אדם מתחבר לדברים שהוא חש ויודע ומכיר. אדם שקם בבוקר, לא רואה את אלוקים. הוא לא רואה את אלוקים גם כשהוא הולך לעבודה וגם כשהוא חוזר מהעבודה. ובגלל שהוא לא רואה אותו, הוא מתעלם. את אלוקים אתה לא מרגיש, ולכן אתה לא סומך עליו או חושה שהוא אויב שלך, אתה לא חושה עליו כלום. אדם צריך קודם כל להתחבר לחוויה הרוחנית ולהרגיש שיש בורא עולם. "זה כמו שתבוא לאדם שלא יודע מה זה אינטרנט, ותגיד שמע, זו חוויה אדירה, אבל הוא לא יבין. כשאדם נכנס בפעם הראשונה לאינטרנט, הוא אולי לא מבין את זה, אבל הוא חש שיש בזה משהו מסקרן. אחרי הרבה פעמיים הוא מבין שיש בזה גם ממד של סקרנות, אולי גם ממד של אתגר או אינטליגנציה, כל אחד מבין ומשתמש בצורה שלו. מפני שאנחנו לא רואים את אלוקים, אנחנו לא מבינים שיש פה ממד לא משנה אם צריך לפחד או לאהוב אותו אבל זה ממד קיים וכל אחד, כמו באינטרנט, מתחבר מסיבה אחרת. אדם צריך קודם לעמוד ולהתפלל לבורא עולם, להתחבר אליו. "תראה, אירופה נגדנו, אני מעריך שגם ארצות הברית תאבד בקרוב את העניין להיות המושיע שלנו ותהיה גם היא נגדנו; המצב הכלכלי לא מי יודע מה, המצב הביטחוני קשה, ומאוד קשה לחיות כאן בשלווה. אבל אם אדם יודע שהוא יכול להתפלל לבורא לעולם, אפילו אם הוא לא מקבל תשובה באותו רגע, הוא יודע שיש מי שמקשיב לו, זה מעניק ממד נוסף לחיים. אני חושב שהמטרה של כל הרבנים צריכה להיות לקרב את עם ישראל לתורה. הם צריכים לתת את הבסיס הרוחני, את התחושה הרוחנית, וככה אני בטוח שאנשים יתקרבו ויתחברו בדרך הרבה יותר חיובית לתורה".
אתה גולש באינטרנט?
"לא, אני לא מבין בזה. לא יודע על מה ללחוץ".
עצה דרך הסלולרי
"התפקיד של הרב זה קודם כל לתת את החוויה הרוחנית", מסביר הרב מאמו את תפקידו כרב לתפיסתו, "תפקידו הוא להזכיר לאנשים תמיד שיש בורא עולם והם יכולים לפנות אליו בכל מצב, צרה ומצוקה. לא משנה מה העבר שלך, מה עשית עד היום, אתה יכול תמיד לפתוח דף חדש עם הקדוש ברוך הוא ותמיד לדעת שהוא מלווה אותך, גם אם אתה טוב יותר או פחות איתו. גם אם תעזוב את הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא לעולם לא יעזוב אותך ויש בזה אחריות מאוד כבדה, כי אם אתה מרגיש את הצורך והיכולת לקרב אנשים, אז יש לך אחריות על החיים שלהם. אתה צריך לתת להם מענה גם על בעיות כלכליות ובעיות משפחה, על כל בעיה בעצם, כי אם אתה נותן להם את החוויה הרוחנית, אתה כמו אבא שנותן להם את החיים עצמם. מבחינה רוחנית אתה האבא שלהם. ילדת אותם מבחינה רוחנית. לכן אני הרבה מאוד פעמיים עוז שיכור, או עוזב שינה בשביל יהודי שנמצא בצרה".
אבל כאמור, הרב מאמו יכול לדבר על רוחניות אבל רבים מן האנשים מתחברים אליו מכיוון שלעצות שלו יצא שם של עצות מדויקות מחוללות ניסים לעיתים קרובות. במהלך הראיון, לדוגמה, התקשרה אישה כבת 40 וביקשה את עצת הרב בנוגע לניתוח שהיא צריכה לעבור. הרב התפלל ודרך המכשיר הסלולרי הוא ייעץ לה לעבור את הניתוח.
מה לגבי האחריות של אותם אנשים שפונים אליך על החיים שלהם והבחירות של עצמם. הם כאילו ממתינים לאישור הסופי ממך ובכך מסירים את האחריות מעליהם.
"אם אדם חולה לב הולך להתייעץ עם רופא אם כדאי לעבור ניתוח לב, אז הוא לא אחראי? זה הגילוי של האחריות, כשאתה הולך ומתאמץ ושואל, זה גילוי של אחריות".
לא מדאיג אותך קצת, שאנשים מחכים לקהל ממך את האישור הסופי של כל מהלך?
"לא מדאיג אותי בכלל, כי אנשים יודעים שאני לעולם לא אגיד להם לחתום על עסקה, אלא אם כן אני רואה עצמי כבעל העסקה. כשאדם בא לשאול אותי, אני מרגיש שזה שלי. אם אני עצמי לא היית חותם, אני אגיד לו לא לחתום. אם אני הייתי חותם, אי אגיד לו לחתום".
ובכל זאת, הרבה אנשים אמרו, מה שהרב יגיד אני אעשה, גם לקפוץ מהגג. אתה לא חושש שהאנשים מתחברים אליך ואל הניסים שלך ולא לחוויה הרוחנית?
"קודם כל אל תדאג, אני לא אגיד להם לקפוץ מהגג. מלב זאת, גם התחברות לאב היא התחברות לחוויה רוחנית. חוויה רוחנית יש לה אלף דרגות. זה כמו חוויה כלכלית. מיליארדים יוצאים להתפרנס כל יום, יש מי שמרוויח מעט ויש מי שמרוויח מיליונים, אבל כולם מתפרנסים. כך זו גם החוויה הרוחנית. יש כאלה שהחוויה הרוחנית אצלם קטנה, יש כאלה שהיא גבוהה יותר. אתה לא צריך לקבוע לאדם מה רף החוויה הרוחנית שהוא צריך להגיע אליה. בעצם זה שאדם מתחבר לרב זו כבר התחברות לחוויה רוחנית. כי יש כאלה שלא מתחברים בכלל. כל אחד בשלב שלו ובעומק שלו, וכולם מתחברים לוויה הרוחנית".
אתה רואה ברוחניות החילונית, שאינה דרך הדת, חוויה רוחנית?
"זו גם התחברות רוחנית. וזו יכולה להיות התחברות מאוד גבוהה. יש אנשים שהם חילונים והם מאוד רוחניים. אבל יש כמובן יותר רוחני מזה. אם הם יתחברו גם למצוות של הדת הם יהיו יותר רוחניים. לכל אדם יש ניצוץ של רוחניות. היה לי מכר שהיה אתאיסט גמור. לפני חמש שנים הוא בא וביקש שאברך את הבן שלו, כי הוא חולה בסרטן. אמרתי לו שהוא לא מאמין בכלום. הוא אמר לי שהרופאים אומרים שהבן שלו יכול למות תוך כמה שבועות. אמרתי לו, 'אבל אתה לא מאמין בכלום'. הוא אמר לי שכנראה יש שלב בחיים שאתה מתחיל להאמין. אין אדם שאין בו ניצוץ של אהבה השם".
נראה שהתפיסה של הרב לגבי החוויה הרוחנית חוצה את גבולות החילוניות. בחודשים האחרונים החל גובר קצב האנשים מהמגזר הערבי שבאים לרב עדי לקבל את עצתו. בינתיים, מדובר בעיקר באנשי עסקים. דאוד חורי, בעל עסק מכרמיאל, הזמין את הרב כדי לברך את העסק ביום הפתיחה שלו, ואף תלה תמונה שלו על הקיר."כל מי שרואה את התמונה של הרב חושב עלי קצת יותר טוב. מי שחשב שנאני מכובד, רואה את התמונה וחושב שאני מכובד יותר", הוא אומר.
על השאלה המתבקשת, כיצד מצליח רב יהודי לקרב לחוויה הרוחנית ערבים, אם מוסלמים ואם נוצרים, הוא מסביר:"אדם זה אדם, וזה לא משנה אם הוא יהודי, נוצרי או מוסלמי. כל אדם זה יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא. אם יש אנשים שאובים אמנות של ואן גוך, אז יש גם אם הוא קישקש סתם איזה סקיצה, הם ישלמו עליה מיליון דולר, ועשרה מיליון דולר וגם 20 מליון דולר. ומי עשה את בני האדם? הקדוש ברוך הוא. ואם אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא ואת מה שהוא יצר,אתה תאהב את כל בני האדם. הוא ברא את המוסלמים הנוצרים, ואתה צריך לאהוב את כולם, בבית שלי אני מגדל תרנגולים וברווזים ואני קם בלילה לבדוק שהם שותים ואוכלים, ואני אוהב אותם כי הם יצירי הקדוש ברוך הוא, אז מוסלמי או נוצרי אני לא אוהב?".
בין המשחרים לפתחו של הרב מאמו יש לא מעט עבריינים."יש לי הסכם עם עבריינים אני נותן לכולם להיכנס לא רק לבית הסוהר מגיע להם להיכנס, גם לפה. אבל אני עושה עם כל עבריין שנכנס הסכם. אם אתה בא הנה, אז אולי אתה לא יכול להפסיק היום לחיות על הפשע, אבל תגיד לי מה התוכנית שלך לצאת מהפשע ולפתוח אפיקים לחיים נורמלים וחוקיים. והיו לנו לא מעט כאלה שהיו עבריינים ברמות הכי גבוהות של עולם הפשע, והם התחייבו, ואחרי חצי שנה, שנה הם עזבו לחלוטין את הפשע, ואפילו הסתכסכו עם החברים שלהם מעולם הפשע.
"לפני שנה וחצי הגיע אלי מישהו שהיה עוזר של אחד מראשי הפשע. אמרתי לו, 'אולי החיים שלך היו קשים, נולדת בשכונת פשע והחיים הובילו אותך לאן שהובילו אותך, כמו שהובילו אותי לבני ברק ולירושלים. אבל באותה מידה אני יכולתי להיות במקומך. אני מקרב אותך כמו כל אחד, בתנאי שאתה מבטיח לי שאתה מתכנן את החיים שלך, שתוך שנה אתה יוצא מהפשע. והוא יצא מהפשע. כאלה יש עשרות שהמשטרה לא הצליחה לגרום להם להפסיק לפשוע, וההתקרבות שלהם לדת השביתה אותם מהפשע. חסכנו הרבה מאוד עבודה למשטרה".
כך הפך איש העסקים נוצרי מבלגיה לחסיד נלהב
'אן ואן טיול, איש עסקים בלגי בן 65, נוצרי, הגיע מבלגיה כדי להשתתף בהילולה ולהיפגש עם הרב. עד יום ראשון הוא לא דיבר עם הרב, ורק שמע סיפורים עליו מאיש עסקים ישראלי שעובד איתו, שמקורב לרב. הפעם הראשונה שהוא שמע עליו היתה לפני כשישה חודשים, ומאז הוא פיתח סקרנות אדירה, לדבריו, לפגוש את הרב, וגם לבקר בישראל, לראשונה בחייו. "מאוד הוקסמתי ממה ששמעתי על הרב וממה ששמעתי על הכוחות שלו והיכולות שלו. כשהזמינו אותי להילולה החלטתי לבוא. ואמנם, ההילולה מדברת בעד עצמה. למרות שהאולם היה מלא באנשים, הרב מילא בעצמו את כל החדר באנרגיות שלו. הכריזמה והנוכחות שלו היו עצומות ומדהימות". יום לאחר ההילולה החל ואן טיול בסיור בארץ. בין היתר הוא ביקר בירושלים, ואחד ממלווי היא ראש עיריית קרית ים שמואל סיסו. במהלך סיוריו הוא גם הגיע לקרית ים.
ואן טיול מגדיר את עצמו כמי שכל חייו התעמק בדת וברוחניות. הוא נפגש עם אנשי דת מכל הדתות והזרמים, אבל הוא אומר שאין טעם להשוות בניהם, מכיוון שכל אחד מגיע ממקום אחר ומזווית אחרת. ביום שני בלילה הוא נפגש לשיחה אישית עם הרב. "מדובר באדם מאוד אנושי, שמתעמק מאוד באנשים שמולו. זה מדהים שהוא פגש אותי בפעם הראשונה אתמול לכמה דקות בתוך כל הרעש וההמולה של ההילולה, והוא שוכר כל פרט קטן שסיפרתי לו על עצמי". גם על הארץ יש לו רק דברים טובים לומר. "יש הבדל גדול בין מה שרואים בטלוויזיה למה שרואים כאן במציאות. בטלוויזיה אתה חושב שבכל פינת רחוב עומד טנק, אבל כאן אתה רואה שמדובר במדינה שחיים בה חיים נורמליים. התקשרתי למשפחה בבית והרגעתי אותם, שהמצב פה בטוח לפחות כמו בבריסל. האנשים חמים, וקבל הפנים נהדרת". בשנה הבאה, הוא מבטיח לחזור להילולה, והפעם הוא ידבר עברית עם הרב. הרב מצידו הבטיח לו שילמד אנגלית.
ורטהיים מפתיע
יש להניח שמה שמצליח אל הרב לקרב אנשים, כמעט מכל הקצוות וממגזרים שונים, הוא הגישה המאוד מעשית שלו. לא מעט מאוהדיו מדברים על רב המפגין יכולת ניתוח מעמיקה ומעניק עצות פרגמטיות, שעומדות במבחן התוצאה. וכך, כפי שהוא לא מאמין שאפשר לבוא לחילוני ולדרוש ממנו להפסיק לחלל שבת תוך יום, הוא מתייחס גם לפוליטיקה. בעיצומה של ההילולה, לקראת 11 בלילה, הגיע ורטהיים, שרץ בבחירות בקרית ביאליק עם תנועת שינוי. ורטהיים עצמו אמנם דאג להכריז כמעט בכל הזדמנות שהוא לא איש שינוי, אבל בכל זאת הוא רץ עם האותיות "יש". עכשיו הוא עלה לבמה, נאם, רקד, חגג והתערבב כמעט באופן טבעי בקהל.
"לא ציפיתי שהוא יגיע. מבחינה רשמית הוא נציג שינוי, ולא הייתי מצפה בשום אופן שהוא יגיע", אמר למחרת הרב, "הוא עשה לי חם בלב. כל כך התפעלתי לשמוע אותו. מאוד דאגתי שהוא עלה לשלטון והיה לי צער גדול שהוא עלה.פחדתי שהוא יתנכל לדתיים, אבל אחרי ששמעתי אותו, זה עשה לי חם בלב". על מפלגת שינוי יש לו פחות מילים טובות לומר. "שינוי זו מפלגה כמו השם שלה שינוי. הציבור רצה לשנות משהו, ובאמת היה צורך בשינוי באווירה הפוליטית. חבל שזה התבטא בהתחזקות של מפלגה שהיא אנטי חרדית ואפילו אנטי יהודית. הם יוחזרו לגודל הטבעי שלהם שהוא סביב החמישה שישה מנדטים זה נורא ואיום שמפלגה שכזו הצליחה לרכוב על גל של סיאוב מהמערכת הפוליטית".
כאמור, רשימת הפוליטיקאים שהגיעו להילולה היתה ארוכה. כולם הוזמנו, ולפחות בקרבתו של הרב היתה חשיבות רבה לכך שהם גם יגיעו. אבל פוליטיקאים הם אנשים די עסוקים, ואם הם הגיעו, הם כנראה יודעים למה."תראה כמה אנשים יש כאן, ותבין מה הכוח והחשיבות של הרב מבחינת הפוליטיקאים", הסביר זאת בקצרה ובבהירות אחד מהם. הוא גם הוסיף שאין הרבה רבנים שמסגולים להביא כל כך הרבה אנשים להילולה. הרב מוכן לומר שיש פוליטיקאים שנמצאים בקשר קבוע איתו, אבל נמנע מלנקוב בשמות. ח"כ מיכאל גורלובסקי מהליכוד, פגש ברב במקרה, עת ביקר בקריות. מאז השניים שומרים על קשר הדוק. "כשנפגשתי איתו הייתי בתקופה קשה", מספר גורלובסקי,"אני אדם חילוני, אבל פגשתי אדם מעשי, פרגמטי וחכם. זה הדור החדש של הרבנים הצעירים, שהם מעמודי הטווח של היהדות, הדואגים לקירוב ללבות. הם מצליחים להגיע גם לחילונים ולצעירים. בהילולה היה מפתיע לראות כל כך הרבה חילונים צעירים".
ואכן, כאמור, שורה של פוליטיקאים פקדו את ההילולה. הרב מאמי סבור שנוכחותם של הפוליטיקאים, בערב שאמור לקרב את הרוחני והקדוש לציבור, פגמה במקצת. "זה פוגם בעוצמה הרוחנית אבל אתה לא יכול שלא להזמין אנשים שקרובים אליך כל השנה, כשאתה עושה ערב כזה. לכן נתתי לכולם לדבר, אבל ביקשתי מהם לדבר בקצרה. "אני הייתי שמח אם לא הייתי מתערב בכלל בפוליטיקה, אם החיים לא היו מזמנים לי בכלל התערבות בפוליטיקה. אבל אנשים צריכים להבין מה פירוש פוליטיקה- פוליטיקה מש]יעה על החיים שלנו בכל דבר. בכנסת קובעים כמה מס הכנסה נשלם, כמה קמ"ש מותר לנסוע בכבישים. התערבות בחיים שלנו היא מוחלטת. לא רק בחיים הגשמיים. הפוליטיקה קובעת אם מותר יהיה לפתוח חנות לממכר חזיר או אסור. אם ליד בית כנסת יהיה נוצר לפתוח מועדון שיהיה פתוח בשבת או אסור. גם הפוליטיקה המקומית קובעת את כל חוקי העזר שקובעים מה יהיה גודל השלט שמותר לך לשים, אבל גם אם מול הבית שלך יפתחו דראגסטור שהיה פתוח כל השבת. פוליטיקה זה לא משהו שאסור להתערב בו או לא צריך לעניין אנשים. זה צריך לעניין מאוד את האנשים. אם אני רואה שמישהו יכול לגרום נזק, וזה מפחיד אותי כאדם פרטי, אז בטח שבתור מי שמרגיש אחריות כלפי הציבור זה מכריח אותי לבזבז זמן על הדברים האלה,ולעזור למי שאני חושה שיהיה טוב לחברה. היום יש נטייה להגיד שהרבנים צריכים לשבת בישיבה ולא להתערב בפוליטיקה אבל כמו שלרופא או לפרופסור מותר להתערב, אני חושב שגם לרב מותר, וזה אפילו חובה. כפי שהסברתי, פוליטיקה היא חלק מרכזי בחיים שלנו, וזה ברור שרב חייב לעמוד לטובת מה שהוא חשוב לקהילה שלו".
אתה לא מפחד שמא יגיע שלב שפוליטיקאים יעשו שימוש בקשר שלהם איתך? שהם לא יהיו איתך מתוך רצון לחוויה רוחנית אלא כדי להגיד לציבור שלהם, תראו, אני בקשר עם הרב?
"שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אני נותן מה שאני יכול לתת. איזה שימוש יעשו עם זה? שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. זה לא מעניין אותי.אני אדאג רק אם יעשו עם זה דברים רעים. אם הם ישתמשו בזה למען עצמם, זה לא דבר רע, כל עוד לא יזיקו לציבור או לי. הרי כולנו בני אדם וכולנו עושים שימוש לפעמיים בדברים לטובתנו".
לך יש מחשבות לתרגם את הכו והאהדה לכוח פוליטי?
"לא. אני חושב לתרגם את הכוח לעזור לציבור לקבל פוליטיקאים יותר טובים, אבל לא לתרגם לכוח פוליטי, חס וחלילה".
המעורבות הפוליטית של הרב מאמו עלתה לאחרונה בהקשר של הקרב על ראשות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. לאחר זכייתו של סיסו בראשות הוועדה, נסעו הוא ותומכיו אל הרב. לאחר כמה ימים התברר שלרב מאמו היה חלק מרכזי בכך שחבר מועצת קרית מוצקין מאיר דהן הצביע בסופו של דבר עבור סיסו ולא עבור המועמד שהציב ראש העיירה שלו, ראש עיריית קרית מוצקין חיים צורי. הדבר חידד את התחושה שבמהלך החודשים שלפני בחירתו של סיסו נראה היה שמי שישיג יותר רבנים לצד שלו, יהיה זה שינצח. ושוב נשאל הרב, אם כשהרבנים מתעסקים בפוליטיקה, הם לא יורדים נמוך מידי.
הרב מאמו:"השאלה היא מה המטרה של הרב. למרות שאני חיבר טוב של שמואל סיסו, לא התערבתי בשום פנים ואופן. אני יכול להיות החבר הכי טוב שלו, אבל אם לא תהיה לי סיבה טובה, לא אתערב. רק בשלב שצורי לקח את בית הכנסת של מאיר דהן כבן ערובה התערבתי. האם אני כרב, ששומע שמישהו סוגר בית כנסת, יכול להתעלם? אם בגרמניה ראש עיר היה סגור בית כנסת לחבר מועצה יהודי כי הוא לא תמך בו, זה היה מופיע בכל התקשורת העולמית. פה זה בקושי עלה לכותרות. לי בתור רב אסור שלא להתערב. בשביל מה נועד רב? עשיתי מה שהייתי מצפה מכל רב אחר. מוזר בעיני שראיתי רבנים לא מתערבים בזה".
הרוצים את הרב
מצוקות רבות מתנקזות אל חצרו של הרב. לעיתים, הוא מספר, הוא מעביר לילות שלמים ללא שינה. "פעם היינו בחוג בית", מסר שהרבני,"אני בדרך כלל יושב בחוץ, לא מקשיב לשיחות, אבל שם ישבתי איתו. אחרי עשר דקות ביקשתי לצאת, לא הצלחתי לעמוד בזה". "למרות שלפעמיים אני עייף", אומר הרב, "מעולם לא קרה שהשבתי פני אנשים ריקם. להפך, לפעמיים האנשים מתעייפים מהר יותר ממני, בגלל ההמתנה. גם העצבות, ברוך השם, לא משתלטת עלי, השם מעניק לי כוח להמשיך ולעזור. "חצר זה לא מפעל, שאתה קובע יעדים כלכלים. הדבר הכי חשוב הוא שבכל מקרה ומקרה, לא משנה מי יגיע וכמה, יהיה לי הכוח להשפיע על האנשים השפעה טובה. הייתי רוצה שהקדוש ברוך הוא ייתן לי את הכוח לתת לאנשים את העוצמה הרוחנית, וזה לא משנה אם יבואו חמישה, או 5000 או 50,000".
בעבר, הרב מאמו הרבה לקרוא ספרים. השפעתם ניכרת עליו עד היום. "הושפעתי קודם כל כמובן מהתורה והתרבות היהודית, ובעיקר מהרמב"ם ומהרבנים שלי. הושפעתי גם מהרבי מלובבביץ'. עכשיו יש לי פחות זמן לקרוא, אבל אני מאוד אוהב לקרוא בכל תחום. אם זה כתבים של אריסטו או ניטשה, אם זה מחזות של שייקספיר, אבל ההשפעה הגדולה ביותר היתה של התרבות היהודית הדתית. מהעולם היהודי הלא דתי הושפעתי מרוד מהעלייה החלוצית הראשונה, השנייה והשלישית, וכמובן מהחלוצים של היום, שהם המתיישבים בגוש קטיף ובשטחים. אני חושב שהליכוד עשו טעויות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה תוכנית ההתנתקות. אני מתפלא על גיבור ישראל כמו אריק שרון, שמכיר את המתיישבים ופנה עורף לא רק למתפקדי הליכוד, אלא לעם ישראל. אני חושב שזו טעות חמורה".
איך אתה מתייחס להצהרות של רבנים שאומרים שצריך להתגבר פיזית לפינוי?
"אני מקווה ששום רב לא אמר שצריך להשתמש באלימות פיזית, חס ושלום. אנחנו עם קטן, ואם לא נדע לקבל את עמדת הרוב, נפרק את עצמנו לחתיכות, ולא רק השטחים יישארו, אלא גם תל אביב וחיפה. אנחנו חייבם להיות מחויבים להחלטות הרוב, ולדעת לקבל אותן גם אם מישהו חושב שהן לא נכונות. אם קבוצות מיעוט יחשבו שבגלל שהן צודקות הן יכולות לפעול באלימות, אנחנו נהפוך לפלאנגות. עם זאת, אני לא חושב שרבנים אמרו לפעול באלימות, ואני חושב שהציבור הרחב לא הבין מה הרבנים אמרו. אני בהחלט חושב שיש רבנים שלא פעלו באחריות, מכיוון שחלק גדול מהציבור יכול לפרש את הדברים שלהם כקריאה לאלימות, למרות שהם לא התכוונו לכך".
