פרשת שמות

סוד הגאולה
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרים" (א', א')
נשאלת השאלה: והרי כבר באו לפני שנים רבות למצרים ומדוע כתבה התורה "באים" בלשון הווה?
אלא ללמדנו שמצרים זו רומזת לכל הגלויות, השעבודים והצרות שבאים ויבואו על בני ישראל. ואם בנ"י רוצים לעבור אותם בהצלחה עליהם לבוא בשמותיהם ולא לשנותם גם בגלות. ורק ע"י שלא ישנו שמם יגאלו ויצליחו.
כשם שזכו להיגאל ממצרים בגלל שלא שינו שמם…
משנה שם משנה מזל
והדברים ידועים מאברהם אבינו עליו השלום שהרי הקב"ה שינה את שמו מאברם חסר ה"א לאברהם ושרי לשרה וע"י כך נולד יצחק אבינו עליו השלום.
שם האדם מעיד על מהותו וע"י שינוי השם בגולה מראה בכך האדם שרצונו להדמות לגוי ולהשאר בגלות וזהו למעשה הגורם לכל הנפילות (נישואי תערובת וכו') ולכן אותו אדם אינו נגאל. וההיפך הגמור קורה לו שע"י כך נשפל אותו אדם והגוי שונאו וכך הופכים חייו לקשים מנשוא לא כן מי שנשאר דבוק בשמו היהודי מראה בכך שאין רצונו להשאר בגולה וכמו בנ"י במצרים אשר לא שינו את שמם ובזכות זה נגאלו גם אותו יהודי מובטח לו שיגאל אף הוא…
אל תכנס לזה בסוף יזרקו אותך החוצה
"ותמלא הארץ אותם" (א', ז')
ומיד
"ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף" (א', ח')
"ותמלא הארץ"- המילה ארץ מסמלת את הדברים החומריים, הגשמיים, הארציים, העולם הזה: הקרקסאות, התאטראות והמופעים "התרבותיים" למיניהם.
"אותם"- ברגע שהם אותם יהודים ממלאים אותם אז "ויקם מלך חדש"- שחידש גזרותיו והציק ליהודים.
ומדוע?
את התשובה לשאלה זו מוצאים אנו בפרשת "תולדות", שעוד בהיות יעקב ועשו בבטן אימם חילקו ביניהם את העולם:
עולם הזה לעשו- החומריות, כמו שנאמר: הידיים ידי עשו", ידיים דבר גשמי, פיזי.
עולם הבא ליעקב- הרוחניות, כמו שנאמר: "הקול קול יעקב", קול דבר רוחני.
ולכן ברגע שיהודי דוחף את אפו לעולמו של הגוי- "ותמלא הארץ אותם", אז קם עליו אותו הגוי "ויקם מלך חדש…" וגוזר גזרות וממציא המצאות כדי לדחות בכל דרך את אותו יהודי מעולמו שלו.
תהיה גבר!
גומל חסדים ביישן רחמן
"ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך"
רשי: למה תכה- אעפ"י שלא הכהו, נקרא רשע בהרמת יד".
העיקר שפתי חכמים מוכיח שלא הכהו ממש מתוך לשון הפסוק: "למה תכה"- תכה לשון עתיד- למה תרצה להכות רעך?
ובדידי הוה עובדא. ומעשה שהיה כך היה. בתחילת דרכי, לפני עשרים שנה לערך, עבדתי כמדריך בפנימייה באזור המרכז. יום אחד נתבקשתי ע"י מנהל הפנימייה למלא את מקומו של אחד המחנכים. באחת ההפסקות ארע מקרה אלימות אשר גרם לי צער רב, חשבתי לעצמי מה עלי בתור מחנך לעשות ע"מ למנוע הישנות מקרה כזה בעתיד ובכלל כיצד ניתן למנוע רעה חולה כזו מחברתנו? כיצד ניתן למגר את תופעת האלימות?
ובע"ה, בסיעתא דשמיא עלה בליבי רעיון. באותה פנימייה היה מונח בארון הקודש ספר תורה שנים רבות ללא שימוש (משום שהיה פסול) נטלתי את הספר בידי ובליווי תלמידי עברנו עם ספר התורה ברחבי הפנימיה כשאנו שרים ושמחים. התלמידים מסביב לא הבינו את פשר הדבר ולשמחה זו מה היא עושה? והתאספו סביבנו עד אשר הגענו לחדר האוכל בו התאספו כולם. הנחתי את הספר על אחד השולחנות והושבתי את התלמידים.
לאחר שהשתרר שקט בחדר האוכל פתחתי ואמרתי: מי כאן הכי חזק? הכי "גבר"? הכי והכי… שיקום!!! מיד התרוממו להם מספר תלמידים אשר העידו על עצמם שהם עונים להגדרה זו.
קראתי לגדול שבחבורה ובקשתי ממנו להרביץ , ח"ו, לספר התורה. אותו הילד הזדעזע והביט בי בתדהמה מוחלטת.
וכך פניתי לכל אותם "גיבורים" להרים ידם, אך הם סרבו בתוקף ואף טענו שזהו מעשה מאוד חמור… (לשמחתי)
אפילו המדריכים שנכחו באותו מעמד לא הבינו מה פשר מעשי. וכך המשכתי בהצגה שהותירה את כולם פעורי פה.
לאחר מכן הרגעתי אותם והסברתי להם שמה שאני בקשתי לעשות חמור פחות ממה שהם עושים. הדברים לא היו ברורים להם ולכן המשכתי בהסברִי: הרי ידוע שבכל יהודי ויהודי שוכנת נשמה שהיא הרי חלק אלוקָ ממעל, דהיינו חלק ממשי מהקב"ה טמון בכל יהודי ויהודי ולכן כאשר מרים אדם יד על חברו רק מרים לא מכה ממש נקרא "רשע". שהרי מרים הוא למעשה יד על הקב"ה בכבודו ובעצמו. ומי שמרביץ ממש, לא רק מרים את היד אלא גם מוריד אותה כנראה אין לו תקנה שהרי הכה את בוראו ממש. ולכן, אמרתי לאותם תלמידים שכאשר הם כועסים ורוצים להרים יד על חבר שיזכרו שיש לו נשמה וזה חמור יותר מלהכות ספר תורה…
מאז אותו מעמד "מזעזע" נעלמה כליל תופעת האלימות מן הפנימייה. התלמידים היקרים אשר קלטו את המסר והבינו את גודל חומרת העניין השתדלו בכל כוחם שלא לפגוע יותר בזולתם.
לימים פגשתי באחד מאותם תלמידים אשר נוכח היה באותו מעמד ושמחתי לשמוע ממנו שאחד הדברים שנחרטו בליבו מאותה תקופה היה אותו מעמד…
סוד חיי הנצח
"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" (א', ה')
הסופר האמריקאי מארק טווין כתב: "המצרים, הבבלים והפרסים מילאו את שמינו כוכבי שביט, עד שדעך זיוום ונמוג לחלוטין…"
בעקבותיהם באו היוונים והרומאים ברעמים כבירים עד שנשתתקו ונעלמו.
עמים אחרים זינקו והחזיקו בלפיד הגדול עד שכבה וכיום הם יושבים בחשיכה.
רק היהודי ראה את כולם, ניצח את כולם ואיננו מראה סימני הדרדרות, גם לא תופעות של זקנה. לא תשישות ולא אובדן תנופה. ערנותו לא כהתה וחוכמתו לא פגה. כל הברואים חדלים להתקיים, פרט ליהודי. כל העוצמה כורעת, ורק שלו שרירה וקיימת.
מהו סוד חיי הנצח שלו?
על הפסוק "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" המופיע בפרשתנו אומרת הגמרא: רב ושמואל, חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו (סוטה י"א ע"א)
וקשה, לפי הדעה האומרת שזהו אותו פרעה רק שנתחדשו גזרותיו, תמוהים הדברים עד מאוד, והרי כל הצלחת מצרים, פריחתה, שגשוגה והפיכתה לאימפריה כלכלית אדירה הכל היה בזכות יוסף הצדיק וחכמתו ובזכות הברכה שהביא עמו יעקב אבינו ע"ה. ופרעה אשר ידע זאת היטב כיצד אם כן לפתע "התהפך" ושינה דעתו והרי בכך ממיט הוא אסון על ממלכתו וכדברי מארק טווין: "המצרים… מלאו את שמנו ככוכבי שביט עד שדעך זיוום ונמוג לחלוטין"- מדוע עשה כן?
ואף לפי הדעה האומרת מלך חדש ממש, גם קשה והרי מכיר הוא את ההיסטוריה של ארצו ואם כן יודע הוא שבזכות יוסף וחכמתו ובזכות יעקב וברכתו הפכה מצרים לאימפריה. וא"כ מדוע לגזור גזרות חדשות וע"י כך לפגוע בהצלחה הברורה של מדינתו?
וכידוע עסק טוב לא משנים ולא עוזבים! ואין הדבר מתאים למלך חכם כפרעה לעשות כן?!
את התשובה לכך מוצאים אנו בפרשתנו במילים :אשר לא ידע את יוסף"- והרי וודאי הכיר את יוסף המפורסם וכו'- אלא שכפר בטובתו של חברו. דהיינו היה כפוי טובה כלפי יוסף ומכאן קצרה הדרך לכפור בטובתו של מקום (הקב"ה).
וכדוגמת המשל- לאדם אשר רגם באבנים את אוהבו של המלך.
אמר המלך: התיזו את ראשו! כי למחר יעשה בי כך. ואכן בהמשך הפרשה אומר אותו פרעה: "לא ידעתי את ה'" אין אני מכירו כלל.
ומכיוון שכל קבלת השפע היא מה' יתברך ואתה אומר שאינך מכיר בו, אז ה' סוגר את "ברז" ההצלחה ומכאן והלאה אותה אימפריה מצרית הלכה ודעכה עד אשר נעלמה לחלוטין!
וזו גם התשובה לשאלתו של אותו סופר אמריקאי:
הגויים אמנם מצטיינים בכל התחומים. חכמתם הקיפה את העולם הגשמי כולו, הם סללו את הדרך למין האנושי שהלך בעקבותיהם, יסודות המתמטיקה, המדע והטכנולוגיה, האומנות, התיאטרון, הפילוסופיה ואפילו תפיסות חברתיות של דמוקרטיה, עד היום.
אך ישנו תחום אחד בלבד אשר בו לא היתה להם דריסת רגל- והוא המוסר ומשמעות החיים. וזה בדיוק מה שאנו רואים בפרשתנו במקרה של פרעה שמשנה גזרותיו וע"י כך כופר בטובה (כפוי טובה).
וכמאמר חז"ל "כל הכופר בטובתו של חברו סופו כופר בטובתו של מקום". ובגלל אותו חוסר מוסריות גרם פרעה לדעיכת האימפריה.
נשים לב להבדל בין היהודי לגוי:
היהודי מתבונן סביבו בטבע ורואה חומר שטבועה בו צורתו של מלכו של עולם- "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית"!, "השמים מספרים כבוד קל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע".
לעומתו הגוי המתבונן בטבע רואה רק חומר בלבד. ולכן הוא מקיף את עצמו אך ורק בחומר, וכך הוא מנתק עצמו מבורא עולם שהוא מקור החיות ומכאן הדרך לניתוק וטביעה קצרה.
זהו סוד חיי הנצח של העם היהודי, קטן קטן אבל חכם!
אל תהיה מסכן
הנחיות לקניית/ הרחבת דירה
"ויבן ערי מסכנות" (א', י"א)
אומרת הגמרא: "כל העוסק בבנין מתמסכן" (סוטה י"א ע"א)
דרשה זו דרשו חז"ל מהפסוק: "ויבן ערי מסכנות לפרעה"
ופרש רש"י: שמביא את האדם לידי עניות.
ומדוע?
על כך עונה ה"פלא יועץ" (עיין ערך בנין)- "שבכל ההוצאות אדם יודע לחשב כמה יוציא ומסתכל בכיסו אם יוכל להוציא- מוציא באופן שלא יבוא להתמסכן. לא כן העוסק בבנין שחושב להוציא מאה ונעשה לו הוצאה ממאתיים ומשהתחיל אינו יכול למשוך ידו ומתוך כך יבוא להתמסכן, ולכן ראוי לגבר שיחשוב תחילה אם יכול להוציא כיפליים על אשר אמדו שצריך לאותו הבניין וכו'…"
למסקנה: עדיף לקנות בית בנוי אשר יודעים מה ערכו, דהיינו את המחיר הכולל!
מענין לענין באותו ענין- דובאי הצליחה לסיים לא מכבר את בניית גורד השחקים הגבוה ביותר בעולם (878 מטרים עם יסודות).
לפניה היה בנין "טאיפי 101" הגבוה ביותר (מתנשא לגובה 508 מטרים).
לפי התכנון המקורי והראשוני גורד השחקים של דובאי אמור היה לעבור את ה"טאיפי 101" רק בעשרה מטרים! (518 מטרים)
צאו וראו לאן הם הגיעו (878 מ'), הוכחה מוחצת לדברי "הפלא יועץ" הנ"ל- שחושב להוציא מאה ונעשה לו הוצאה ממאתיים וכו'… הם בדובאי יכלו להרשות לעצמם כי ידעו שיש להם את האפשרות ולכן הם לא התמסכנו. מה שאין כן מי שאין לו… והחכם עיניו בראשו ויעשה בחכמה ויצליח בעז"ה.
אל תפתח להם פתח
"ויאמר משה אל ה'… לא איש דברים אנוכי… כי כבד פה וכבד לשון אנוכי"
כבד פה = מגמגם
ונשאלת השאלה: משה, המנהיג הגדול אשר נשלח ע"י הקב"ה לדבר עם פרעה ולהוציא את ישראל ממצרים, להנהיגם במדבר הגדול שנים ע"ג שנים, מדוע כבד פה, מדוע לא רפאהו הרופא כל בשר והשאירו במצבו הנוכחי?
תשובה: מכיוון שהיה עתיד משה להוריד את התורה בהר סיני קבל עם ועדה וללמדה את בנ"י, היו אותם המלעיגים טוענים כלפיו טענה הנראית הגיונית וצודקת- "קשוט עצמך תחילה"!
דהיינו הסתכל באותה תורה אשר בא אתה ללמדנו מה כתוב בה: "כבד את אביך ואת אימך"- אתה שגדלת על ברכי פרעה, אשר אימץ אותך כבן, כיצד זה לא כיבדת אותו וכשבאת אליו דברת איתו קשות? הזהו כיבוד אב שבא אתה ללמדנו? סותר אתה במעשיך את דבריך!
לכן השאירו הקב"ה במצב זה של "כבד פה" וכך היה יכול להיכנס לארמון פרעה שהרי כולם הכירוהו (הבן של פרעה) ולהכניס עימו את אהרון אחיו. ואהרון אשר אינו מחויב בכבוד פרעה דיבר עימו קשות וממילא אותה טענה נופלת.