"זה התחיל כאשר התינוק שלי נולד" מספרת תמי יעקבשוילי, אמו של אור סימון מנחם מנדל "מהרגע שהוא נולד היו לו כל הזמן הפרשות ודלקות בעיניים, הוא הקושי הצליח לפתוח את העיניים. בגיל חודשיים הלכנו לרופא ילדים שהפנה אותנו למומחה עיניים, הוא הסביר לנו שזאת תופעה מוכרת לעולם הרפואה, ושבמידה וזה לא עובר לבד, עד גיל שנה, צריך לעשות ניתוח לתינוק ולעשות לו חור בעורק של העין. כעבור עוד מספר חודשים כבר התחלנו ממש לדאוג כי ניתוח לתינוק קטן זה מאוד מאוד מלחיץ".

"זה היה ביום חמישי" מספרת תמי בהתרגשות גדולה "פגשתי את בן דודי, שמעון, באירוע משפחתי. דיברנו וסיפרתי לו על הילד והבעיה שלו, שבבוקר הוא מתעורר, בוכה ולא יכול לפתוח את העיניים מרוב הפרשות. שמעון ביקש את השם המלא של התינוק שלי ואת השמות המלאים שלי ושל בעלי, ואמר שהוא בערב אצל הרב מאמו, ושהוא ישאל את הרב מה עושים ויבקש ברכה בשביל הילד".

"אני ראיתי, שלילד יש עיניים עם דלקות" מספר שמעון "שאלתי את תמי מה קרה לו? היא סיפרה לי שהרופא אמר לה שיש לו עורק סתום בעין, ולכן הדמעות לא נכנסות לעין ומנקות אותה, אלה יוצאות החוצה וזה מה שגורם לו לדלקות וזיהומים. בקשתי ממנה את השם המלא של הילד, ואמרתי לה שאני אלך לרב מאמו שיברך את הילד. כאשר הכנסתי לרב את הפתק עם שם הילד, הוא אמר לי "אני יודע" ובאותם המילים של הרופא הוא אמר "לילד יש עורק סתום בעין והרופאים אמרו לה שזה יעבור עד גיל שנה, ושאם זה לא יעבור, הילד יצטרך ניתוח" ואז הוא התפלל וברך את הילד".

"למחרת התעוררתי וראיתי פתאום שהעיניים של התינוק שלי בסדר" ממשיכה תמי את סיפורה המדהים "אין לו דמעות, אין הפרשות והוא פתח עיניים רגיל וחייך אלי. באותו הרגע הייתי האמא הכי מאושרת בעולם, אתה יודע מה זה לראות את התינוק שלך מחייך אליך באושר על הבוקר, עם עיניים גדולות וצוחקות. האמת, חשבתי שזה חד פעמי, אבל גם במהלך היום לא היו לו הפרשות ודמעות, פשוט הכל נעלם. למחרת ראיתי שוב את שמעון אצל סבתי, הוא שאל אותי מה שלום הילד, אמרתי שפתאום הכל עבר לו ושאני לא יודעת איך, אז שמעון אמר לי "מה איך? הרב מאמו ברך אותו".

"החזקתי את הילד" מספר שמעון בקול נרגש "והוא הסתכל אלי ומחייך בפרצוף מלא אושר, ולא היה לו כלום בעיניים. נתתי לו חיבוק גדול ושאלתי את תמי מה קרה? אז היא אמרה לי "לא יודעת, זה לא יאמן, יום חמישי לקחת את השם שלו לברך אותו, יום שישי הוא התעורר בבוקר ואין לו כלום בעין".

"למחרת הלכנו לרופא" ממשיכה תמי " שיבדוק שבאמת הכל בסדר, וגם לרופא לא היה הסבר איך זה עבר, ככה פתאום, כ"כ מהר "אני לא יודע מה להגיד לך" הוא אמר. מאז אור סימון מנחם מנדל לא סובל יותר מהעיניים, וברוך השם, הכל נעלם".

"בלי ניתוח ובלי רופאים, פשוט ברכה אחת של הרב וזה עבר" מסכם שמעון בסיפוק "זה פשוט כיף שמהברכות של הרב אנשים מחלימים וקוראים להם דברים טובים. זה הרגשת סיפוק מאוד גדול שאני יכול לעזור לאנשים בכך שאני מביא אנשים לרב והוא עוזר להם, זה סיפוק אדיר".